המשרתים בכוחות הביטחון אשר נפגעו במהלך ועקב שירותם, זכאים לתבוע את קצין התגמולים במשרד הביטחון בהתאם לחוק הנכים.
קצין התגמולים אינו קצין בצה"ל אלא בעל תפקיד אזרחי העובד במשרד הביטחון. גם משרד הביטחון הוא גוף אזרחי, למרות היותו אחראי על צה"ל, שהנו גוף צבאי.
מאחר וחיילים נפצעים או חולים במהלך שירותם בצבא ועקב שירותם זה, הנטייה היא לחשוב כי עליהם לתבוע את הצבא, אשר גרם להם לנכות הזו (או החמיר אותה).
אלא שחוק הנכים, שמכוחו מוקנית הזכות לחיילים להגיש תביעתם, מורה כי את התביעה יש להגיש למחלקת התביעות במשרד הביטחון, ולא כנגד הצבא. הסיבה העיקרית לכך היא שהאחריות המוטלת על צה"ל היא מוחלטת, ואין צורך להוכיח את אשמו של צה"ל בגרימת הנזק. כלומר, זה לא משנה אם נחבלתם בגלל שהמפקד הורה לכם לבצע פעולה שגויה שגרמה לנכות, או שנחבלתם בחבלה עצמית במהלך פעילות רגילה בשירות. לא מחפשים את האשם כיוון שכאמור יש אחריות מוחלטת.
זה אולי קצת קשה להבנה כי אתם נחבלים במקום אחד, צבאי, בצבא, אבל תובעים גוף אחר, אזרחי, את משרד הביטחון, אז איך תטענו שמשרד הביטחון אחראי לנזק שנגרם לכם במקום האחר, אם מה או מי שאחראי לנזק שנגרם לכם הוא תנאי השירות הצבאי? הדבר די דומה לתביעה שמוגשת נגד המוסד לביטוח לאומי או חברת ביטוח למרות שגופים אלו לא אחראים לנזק שלכם ישירות.
אמנם יש אחריות מוחלטת, אך כאשר התביעה מוגשת בגין חבלה או מחלה שהוחמרו עקב איחור באבחון ואי מתן טיפול רפואי נאות ובזמן, אז כן יש צורך להוכיח את האשם של גורמי הרפואה הצה"ליים וגורמי הפיקוד, אך שוב, מאחר ויש אחריות מוחלטת, לא תובעים ספציפית רופא כזה או אחר, גם אם מדובר ברופא אזרחי שטיפל בחייל בבית חולים אזרחי, אלא תובעים את משרד הביטחון. גם כאן אולי יהיה קשה לכם להבין זאת כיוון שמי שאחראי לנזק שלכם הוא הרופא ו/או המפקד אך אתם לא תובעים אותם אלא את משרד הביטחון, ומבקשים לזקוף לחובת משרד הביטחון את הנזקים שנגרמו לכם עקב התנהגותם הלא ראויה של הרופא ו/או המפקד.
מאחר וכאמור יש אחריות מוחלטת, אז אין גם מה לדבר על רשלנות, לא של הצבא ולא של הרופא ו/או המפקד. למרות זאת, במקרים של איחור באבחון של מחלה או אי מתן טיפול רפואי נאות ובזמן, דבר שמהווה מחדל, הנטייה היא לדבר במונח "רשלנות" הגם שהוא כאמור לא מתאים.
במקרה של "רשלנות רפואית" מצד מוסד רפואי כזה או אחר, תעמוד לחייל האפשרות לתבוע מכוח פקודת הנזיקין ומכוח חוק הנכים, אך יהיה עליו לבחור מכוח איזה חוק הוא מעדיף לתבוע ולקבל את זכויותיו כיוון שלא ניתן לתבוע ולקבל פיצוי מכוח שני החוקים יחד.
למרות שכאמור ישנה אחריות מוחלטת על צה"ל, זה עדיין לא אומר שכל חבלה או מחלה שאירעו בזמן השירות בצבא, יוכרו ככאלה שנגרמו בגלל השירות, ויש צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק ובין תנאי השירות. כלומר, לא מספיק להראות שהתגייסתם בריאים והשתחררתם חולים, אלא יש צורך להוכיח שהחבלה או המחלה נגרמו או הוחמרו לכם עקב תנאי השירות ששירתם בהם, ולא עקב גורם אחר שאינו צבאי. אם לא תצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי לשירות – תביעתכם תידחה.
להסבר מפורט יותר אודות הליך התביעה נגד משרד הביטחון ראו המאמר "תביעה נגד משרד הביטחון".
אם כן, אמרו מעתה תביעה נגד משרד הביטחון, ולא תביעה נגד הצבא.
אגב, ככל שתוכר תביעתכם וייקבעו לכם 20% נכות לפחות, תהיו זכאים לטיפול רפואי אשר יינתן לכם ע"י משרד הביטחון, ולא ע"י צה"ל. הטיפול הרפואי שניתן לכם בצה"ל ניתן לכם כל עוד הייתם חיילים בשירות, חובה או מילואים. מרגע שהשתחררתם מצה"ל, הטיפול יינתן לכם באמצעות משרד הביטחון (אם תגישו תביעה ו/או אם תוכרו כנכי צה"ל עם 20% נכות לפחות), או באמצעות קופת החולים שלכם, כמו כל אזרח.
ישנה חשיבות לייצוג של עורך דין בתביעה שכזו, ואם תחפשו עורך דין שכזה, חפשו עורך דין לתביעות נגד משרד הביטחון, ולא נגד הצבא. בהצלחה.
